העיר העתיקה של באר-שבע נבנתה לפני כמאה שנה כעיר תורכית, בשלהי שלטון האימפריה העות’מאנית, ומשתרעת על שטח של כ-600 דונם. בעברה, היוותה העיר את הלב השלטוני, התרבותי וההיסטורי של אזור הנגב כולו. העיר מצטיינת בפשטות אורבאנית ובתכנון עשיר ומגוון המבוסס על מערכת של גריד רחובות (צפון-מערב), וידועה במונומנטים החשובים שלה. מרקם אורבני שכזה הינו נדיר בארץ ישראל, ומצוי בשלמותו רק בעיר העתיקה של באר שבע.
עקרונות שימור מנחים לעיר העתיקה
בשנת 2008 הזמינה עיריית באר-שבע את רשות העתיקות לבצע סקר מבנים לשימור. במסגרתו, נסקרה העיר העתיקה והוכנו כרטיסי סקר ל-331 מבנים. המבנים נבחנו הן על בסיס עקרונות של איכות אדריכלית והיסטורית, והן בהתייחס לרמת השתמרותם הפיזית וחשיבותם למרקם העירוני. המבנים סווגו לשלוש דרגות שימור, וגובשו עבורם עקרונות מנחים. הוועדה לשימור אתרים מעדכנת את הרשימה מעת לעת, ואתרים שונים מתווספים או נגרעים מהרשימה בהתאם. לקבלת מידע עדכני מומלץ לחזור ולבדוק מול אגף תכנון עיר.
עקרונות השימור המחייבים
- שימור מבנים מהתקופה התורכית או הבריטית
- שימור חלקות היסטוריות אופייניות
- יישום מקסימלי של תת-חלוקות אופייניות גם על מגרשים גדולים שאוחדו
- שימור קו בנין 0 בהיקף הרחובות של המבנים
- קו בנין 0 צידי בסמוך לבניין לשימור מדרגה א, לא יעלה על 2 קומות. (המשמעות היא נסיגה מהבניין לשימור)
- שימור עקרון החצרות הפנימיות. (חצר לא תפחת בשטחה מ- 15% עד 20% משטח המגרש הכולל, 10% משטח המגרש כשטח מחלחל)
- שימור שערים, גדרות וצמחייה